איך הגיע פיל לבן לגינה שלי?

או למה בכלל צריך גינון בר-קיימא.

מכל הפינות שבניתי בחצר שלי בעמל רב כמו רחבת האבן עם קירות המטפסים, דק העץ עם בריכת הלוטוסים, או הגזיבו ליד הדשא… מכל המקומות אני הכי אוהב לשבת בצל עץ החרוב שבחורשה הטבעית הקטנה ששתלתי בקצה המשק. מאז ששתלתי את העצים גזמתי אותם אולי 5 פעמים ב 20 השנה שחלפו. דישנתי פעמיים שלוש ולא גירפתי מעולם. אין שם השקיה. אני אוהב לשבת בחורשה כי אין לי שום משימה לבצע שם, החרובים מסתדרים לבד, בחורף פרגים גדלים בינהם מזרעים שהפיצה הרוח וחיפוי עלי השלכת שהצטבר על הקרקע לאורך השנים כבר חוסם את נביטת העשבים השוטים.

דווקא הגינה הצמודה לבית שהשקעתי בה פי טרליון יותר אנרגיה, כסף וזמן מסבה לי פחות אושר. את הדשא כל הזמן צריך לכסח, ההיבסקוס מפונק ורוצה מים ודשן ושאסלק ממנו כנימות בכל קיץ, עשבים נובטים בין הפרחים כל הזמן בזכות ההשקיה ומדי שבוע צריך לעשב. לאט לאט הגינה האהובה שלי הפכה לפיל לבן - נכס רב ערך לכאורה, אשר הופך לעול ולמעמסה. נכון היא יפה מאוד, אבל רק כל עוד אני מתחזק אותה - וזו בדיוק הבעיה.

בלי לשים לב רובנו הופכים את הגינה לעוד התחייבות ברשימת ההתחייבויות האין סופית של החיים המודרנים - קישוט לבית בממשק תחזוקה אינטנסיבי הגוזל מאיתנו זמן, אנרגיה וכסף רב. אינני מזלזל כלל בצורך באסטתיקה, להיפך, אני פועל כל חיי המקצועיים להפוך את המרחב ליפה יותר. אבל יש איזון שצריך להישמר, לדעתי, בין היופי לבין כמות האנרגיה שהגינה גוזלת ממך. אינני יכול לומר מה האיזון הנכון לך, זה משתנה מאדם לאדם בהתאם לאופיו וצרכיו. יש גנן חובב שהעבודה בגינה ממלאת אותו בחדווה ויש מי שממש לא נהנה מזה.

עוד אני חושב שהיופי לבדו לא צריך להיות העיקר בתכנון הגינה. גינה צריכה להיות קודם כל מקום להרגע בו. מקום מפלט מההמולה, מהמלאכותיות ומהתיעוש. מקום המאפשר לעוד צורות חיים להתקיים בו מבלי ההתערבות והניהול שלנו. מקום המאפשר לטבע לבוא לידי ביטוי.

אני לא יכול להרגע באמת בגינה שאני כל הזמן רואה מה עוד יש לגזום, לכסח, לגרף ולעשב בה. אפילו אם אעסיק גנן תחזוקה שיעבוד במקומי, בראייה מפוקחת זהו חור בדלי של המשאבים שלי שדולף תמידית. כמו רוב בעלי הגינות גם אני לא תכננתי להגיע למצב הזה. הפיל הלבן מתגנב לגינה כשלא שמים לב. זה קורה בארבעה שלבים:

1. בשלב הראשון מקימים מערכת לא יציבה, ללא הכנה טובה של הקרקע ועם צמחים לא מותאמים למקום ולאקלים.

2. בשלב השני נלחמים לשמר את המערכת הלא יציבה ע״י השקעת משאבים תמידית: מים, זמן, עבודה וממון.

3. מטבען מערכות לא יציבות מזמינות מזיקים ומחלות, וכשאלו תוקפים מוכנסים חומרי הדברה בנסיון לייצב את המערכת - מה שמפר את האיזון אף יותר (וכמובן מזיק לסביבה).

4. כמו סיזיפוס אנו גוזמים ומגרפים בכל שבוע רק כדי שהמצב יחזור לקדמותו תוך כמה ימים, ומוצאים את עצמנו משלמים מחירים הולכים וגדלים על תחזוקת הגינה.

איך נמנע מהפיל הלבן להסתנן לגינה שלנו?

גינת פיל לבן היא תוצאה של חוסר ידע. הטעות היא להקים גינה שהיא למעשה מצב לא יציב המצריך השקעת אנרגיה תמידית כדי להמשיך להתקיים. זו גינה לא מקיימת.

מכאן שהפתרון הוא קודם כל לתכנן לפני הביצוע, ובדגש על לתכנן על פי עקרונות הגינון בר-הקיימא. נשאף להקים גינה שמקיימת את עצמה בכוחות עצמה במידה רבה ככל האפשר - ביחס למטרות הגינה. נעשה זאת בעזרת שימוש בצמחים מותאמים לתחזוקה נמוכה ושיטות אגרו-טכניות מקיימות.

מהם עקרונות הגינון בר-הקיימא?

אסכם פה בקצרה את העקרונות המרכזיים לגינון בר-קיימא, למי שמעוניין להתעמק אני ממליץ לקרא את המסמך המלא שניסחו מיטב אנשי המקצוע המובילים בתחום הגננות בארץ וריכזה אביגיל הלר.

• גן בר-קיימא הינו גן המקיים את עצמו במינימום התערבות לטווח ארוך או בפגיעה מינימלית בסביבה, תוך התחשבות במטרות ובשימושי הגן.

• בכל גן יכולים להתקיים עקרונות אקולוגיים. מרבית הגנים אינם מהווים מערכת אקולוגית יציבה, שכן נדרש ממשק של התערבות חיצונית.

• בגן בר-קיימא מתקיימים יחסי גומלין חיוביים בין הסביבה לאדם. בגן זה רואים את האדם ואת צרכיו כחלק מהסביבה.

• אחד מיסודות התכנון של הגן הוא ממשק לאחזקה נמוכה. למשל שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, שימוש בחיפויים, שימוש בחומר אורגני, מרווחים נכונים בין הצמחים ועוד.

• בתכנון הגן ובאחזקתו יש להתחשב בתהליכים המתרחשים בו במהלך השנים; לדוגמה: תחרות בין צמחים, הצללה הדדית, נשורת עלווה וכדומה.

• בגן בר-קיימא נשמרים ומשתלבים ערכי הנוף, הטבע והמורשת של האזור.

• בגן בר-קיימא נעשה שימוש ככל הניתן בחומרי תשתית מקומיים.

• יש ליצור איזון בין הוצאה והכנסה של משאבים בגן. רצוי להפחית את השימוש באנרגיה בגן (אנרגיה פוסילית, הפחתת דישון והשקיה) ולצמצם את הוצאת האנרגיה מהגן (הפיכת פסולת גזם לקומפוסט מקומית בגן, או בניית טרסות כדי לשמר את המים בגן).

• החומר הצמחי הנאסף בגן ימוחזר להכנת קומפוסט או ישמש כחומר חיפוי.

• בגן בר-קיימא נעשה שימוש מינימלי ומסויג בחומרים להדברת עשבים ופגעים. ניתנת עדיפות למניעה, לבקרה ולניטור ולא להדברה גופה. במקרה של הופעת פגעים תינתן עדיפות להדברה בשיטות ידידותיות לסביבה - שיטות אגרוטכניות, פיזיקליות וכדומה.

• הדברת עשבים בגן האקולוגי תיעשה בשיטות אגרוטכניות, כמו עיבוד שטחי, כיסוח וכן עבודה בחרמש מכני.

• בגן בר-קיימא יש לטפח את פוריות הקרקע, למשל באמצעות הוספה משמעותית של חומר אורגני, חיפוי בחומרים ממקור צמחי, שתילת צמחים מקבעי חנקן ממשפחת הפרפרניים ועוד. ככל שהקרקע חרסיתית - יש להימנע מעיבוד קרקע רטובה ומהידוקה.

• למניעת סחף קרקע יש לדרג את השטח (טרסות), להשתמש בחיפוי ולשתול צמחים מייצבי קרקע.

• יש לשאוף לשימור מים בגן והחדרתם לקרקע - באמצעות עיצוב טופוגרפי, ניקוז ושימוש באמצעים ובחומרים המאפשרים החדרת מים (למשל ריצוף מחלחל או חיפוי).

• בגן בר קיימא נשתול צמחים "חסכניים במים". הצמחים ייבחרו על פי התאמתם לתנאי הסביבה, לצרכים ולתפקודם בגן. נעדיף צמחים העמידים לפגעים ונמנע משתילת צמחים פולשים.