כדי להכליל צמח בארגז הכלים הקבועים שלי כמעצב גינות, אני לא מבקש ממנו הרבה. אני לא נוהר אחרי החדש והנוצץ, אני לא נסחף אחרי טרנדים, לא מתרשם מפריחות שופעות שנמצאות באותו הרגע על המדף במשתלה. לא, אני מחפש תכונות אחרות לגמרי מהצמחים הקבועים שאיתם אני מעצב גינות.
מה הופך צמח למוצלח מבחינתי?
מכיוון שאני מתכנן את הגינות שלי למקסימום עמידות במינימום התעסקות אלו בדיוק שתי התכונות המרכזיות שצמח חייב שיהיו לו כדי שיכנס לארגז הכלים שלי בקביעות. בנוסף רצוי שיהיה לו גם ערך קישוטי ברור ומובחן וגמישות ויכולת הסתגלות לתנאים המשתנים בגינה עם התבגרותה.
עמידות
כל הצמחים הקבועים שלי הם צמחים חסונים מאוד. הם שורדים את החום הקשה בקיץ, יובש, הזנחה. אי אפשר לבסס שלד של גינה על צמחים מפונקים, והתנאים בארץ לא ממש מיטיבים עם רוב הצמחים. לכן כדי לקבל קביעות אצלי הצמח צריך להיות עמיד גם לתנאי מחיה קשוחים וגם למזיקים ומחלות. אני לא מתכוון לטפל עם רעלים בגינות שלי, מי ששורד שורד בזכות עצמו.
מינימום התעסקות
בהמשך ישיר לחוסר הנכונות שלי להתעסק עם כנימות וריסוסים אני גם לא אוהב לבזבז את הזמן על גיזומים תכופים. אני לא חבר של המגזמות למינהן ולא של שיחים מרובעים. לכן תמיד אבחר צמחים שמצריכים מינימום של עיצוב במשך השנים. או שהם צומחים לאט, או שהם נוטים לצמוח בצורה הרצויה לי ללא עיצוב מצידי, וכמובן צריך להתחשב בגודל הסופי של הצמח ביחס למקום שמיועד לשתילה.
ערך עיצובי
יש כל מיני פונקציות עיצוביות לצמחים. לא כולם חייבים להיות הסטאר של הגינה, חלקם משמשים כצמחי רקע וגם זה תפקיד חשוב בהצגה. מה שלא יהיה התפקיד של הצמח הוא חייב לעשות אותו בהצטיינות. כדי להיות חבר של קבע בארגז הכלים שלי אני צריך לדעת להגדיר במילים את הערך הקישוטי שהצמח הזה תורם לתמונה הכללית.
גמישות בתנאי הגידול
היכולת של הצמח להסתגל לתנאי מחייה שונים, בדגש על תנאי תאורה מעלה לו מאוד את הניקוד אצלי. כי כשאנחנו שותלים גינה חדשה לרוב יהיה בה הרבה יותר אור שמש מאשר בהמשך לאחר שהעצים יצמחו ויגדלו ויצלו על שאר הצמחים. ולצערי יש גם עניין של בינוי יתר, על חשבון הקטנת המגרשים מה שמוביל להצללה הולכת וגדלה בגינות. תוסיפו על זה את העובדה שהשמש משנה את הזווית שבה היא מאירה את הגינה לפי עונות השנה ולכן גם האזורים המוצלים בגינה משתנים מיום ליום - ויש לכם כאב ראש לא קטן עם צמחים שמתאימים רק לשמש ישירה או רק לצל מלא. לכן אני אוהב צמחים גמישים, שמתאימים למקסימום מנעד של תאורה. ואין הרבה כאלה, אגב, לכן זו התכונה האחרונה ברשימה, כי היא היחידה שאני מוכן להתפשר עליה.
יאללה, תן שמות של צמחים
אני שומע אתכם, אז אחרי ההקדמה המלומדת הנה הם, 5 צמחים שאני לא יכול בלעדיהם. (שימו לב שאני עובד בעיקר אזור השפלה ומישור החוף, אז רוב הצמחים ברשימה לא אוהבים קור, אם אתם גרים בהר תוודאו שהם שורדים אצלכם בשכונה לפני שתשתלו.)
פלומריה ריחנית (פיטנה)
אני זוכר שנים שהפיטנות נחשבו למשעממות, צמח של פעם עם שני צבעי פריחה, לפני שיצאו לשוק כל הזנים החדשים עם אין סוף גיוונים בפריחה. מכיוון שאף פעם לא התייחסתי לאופנות, תמיד השתדלתי להכניס פיטנה לכל גינה, וגם היום כשנראה שכולם שותלים פיטנות, ויש משתלות שמתמחות בגידול פיטנות, אני ממשיך לשתול אותן איפה שרק אפשר.
אין לנו עוד צמח חסון כל כך, ממש סוקולנט, שיכול להשתלב במגוון רחב כל כך של סגנונות גינון, ממדברי ועד טרופי, שיכול לחיות בעציץ במרפסת או להתפתח למידות של עץ קטן באדמה (יקח לו עשרות שנים), שפורח ביעילות כזו לאורך הרבה חודשים בפריחה יפה וגם ריחנית, אפילו בצל חלקי. וכל ענף שנשבר לו אפשר לתקוע באדמה ולקבל עוד עץ בחינם. הצמח המושלם.
אגבה רכה
האגבה היא כבר ממש סוקולנט קלאסי, שזו קבוצה של צמחים שכל גנן בישראל חייב להכיר, ולהוקיר. קיץ חם ויבש מצריך שימוש בצמחים שמסתפקים במועט. אבל זה לא אומר שהם נותנים מעט. האגבה הרכה היא דוגמה לצמח כזה. כשהאגבה הרכה נראית במיטבה מדובר על פסל של ממש בגינה. עם שושנת עלים גדולה בצבע אפרפר מיוחד. עמידה, מסתפקת במעט מים, מתאימה משמש ועד הצללה חלקית. האגבה חיה 10-20 שנה ואז בסוף ימיה נפרדת מהעולם עם עמוד פריחה מרהיב, ומשאירה במקום שבו היתה עשרות צאצאים.
לאגבה הרכה יש גם אחות הרבה פחות מוכרת, אגבה וילמוריניאנה (Agave vilmoriniana), עם עלים צרים יותר ופחות מרשימים אבל עם עמוד תפרחת מטורף לחלוטין בגובה 3 מ׳ עם פרחים בצבע צהוב, שנותן מופע יוצא דופן במיוחד בגינה.
ברניה לבנה ׳ורוד מנוקד׳
כל מעצב גינות יודע שהדרך הקלה, הבטוחה, המשתלמת והאלגנטית ביותר להכניס צבע לגינה היא באמצעות עלווה מגוונת, ולא באמצעות פריחות, כמו שגננים מתחילים נוטים לחשוב. נכון, לפריחה תפקיד חשוב בגינה ככתם צבע, כדגש, אבל אלא אם יש לכם תקציב של הגנים הבאהיים יהיה לכם מאוד קשה לתחזק פריחה שופעות לאורך זמן בשטחים נרחבים בגינה. שיח עם עלווה צבעונית לעומת זאת עושה את העבודה בקלות לאורך רוב או כל השנה ללא שום מאמץ מצידכם.
ואין לנו צמח שעושה את זה טוב יותר מאשר הברניה הלבנה ׳ורוד מנוקד׳. מופע מרהיב של גוונים בעלווה ששם בכיס הקטן לא מעט צמחים פורחים. הברניה גם יחסית קומפקטית וצרה ביחס לשיחים אחרים מה שהופך אותה לנוחה לשתילה כגדר חי שלא מצריכה המון גיזומים.
ננדינה תרבותית
הננדינה היא עוד צמח עם שילוב תכונות מנצח. היא קומפקטית ביחס לשיח, בעלת מבנה צר (זה ממש קשה למצוא צמח למקום צר), עמידה לתנאי תאורה משמש ועד צל. די חסונה. כל חלקיה יפים: יש לה צורה כללית מיוחדת למדי, העלים מחליפים גוונים מירוק לורוד לאדום לפי העונה. הפריחה לבנה, יפה ועדינה באשכולות זקופים מעל הנוף שהופכים לאשכולות פירות אדומים עגולים קטנים ומאוד דקורטיבים (יותר מהפרחים). הננדינה משדרת עדינות ואצילות מבלי להיות מפונקת כלל.
פיטוספורום יפני ׳ננסי׳
הפיטוספורום כאן כנציג צמחי הצל החביבים עליי, שזו אגב תהיה הרשימה הבאה שאפרסם. ובכל זאת מגיע לו מקום גם ברשימה הזו, וזה הישג מכובד לצמח ללא פריחה משמעותית בכלל. אני יודע שהרבה לקוחות לא מעונינים בפיטוספורום בגלל השימוש הנרחב בו בגינון הציבורי, אבל מה שהם לא מבינים זה שרוב הפיטוספורומים שהם ראו פשוט לא נשתלו נכון.
כי הפיטוספורום היפני הננסי אמנם ננסי ביחס לשיח (במיוחד ביחס לאחיו הגדול) , והוא מגיע בסה״כ לגובה של 1 - 1.5 מטר. אבל הוא גם מתרחב לרדיוס של 1.5 מטר, ומה שהכי חשוב זה שהוא מעצב את עצמו לצורת כדור מאוד מסודר, לא משהו שהרבה צמחים עושים. וזה ממש נהדר מבחינת האפשרויות שזה נותן בעיצוב הגינה, תוסיפו לזה קצב צימוח איטי והתוצאה היא שהכדור הזה כמעט ולא ׳עולה׳ לכם בעבודת תחזוקה. אבל אם לא לוקחים בחשבון את הקוטר שלו כבוגר במרחב, ומצופפים אותו בין שתילים אחרים כל האפקט הצורני נהרס, ואתם נשארים עם סתם צמח לא מעניין במיוחד. הכי טוב להעמיד אותו על חיפוי קרקע כלשהו כדי ליצור קונטרסט שיבליט את הצורה הכדורית.
חוץ מזה הפיטוספורום הוא צמח סופר עמיד, הוא ממש לא מפונק מבחינת דרישות אור וקרקע, ומתאים למגוון תנאי אקלים, אם הוא היה אוטו הוא היה טויוטה. וגם יש לו זן עם עלה מגוון. מה עוד אפשר לבקש? עמידות? יש. מינימום התעסקות? יש. ערך עיצובי? יש. גמישות בתנאי גידול? יש. מבחינתי מדובר על צמח מצטיין.
צמח בונוס: קסאלפיניה יפיפיה
אז ראינו שלא כל צמח חייב פירוטכניקה וזיקוקים כדי להיות צמח מרכזי בארגז הכלים של מעצב גינות. אבל, אם אתם דווקא כן רוצים צמח עם זיקוקים, כזה עם פריחה שופעת ומרהיבה בצורה יוצאת דופן, קבלו צמח בונוס: השיח היפה בעולם שמרוב שהוא יפה פשוט הוסיפו את התכונה הזו לשם שלו. קסאלפיניה יפיפיה, אהובתי.
לקסאלפיניה מופע פריחה של אדום וצהוב הנראה כמו להבות אש ביעילות שאין שני לה למיטב ידיעתי, לא במסה, לא בעוצמת הצבעים, ולא במשך. היא פורחת מהאביב ועד הסתיו ללא הפסקה. והיא עושה את זה מבלי להיות מפונקת בכלל. הקסאלפיניה עמידה לחום, למיעוט השקיה ולמזיקים ומחלות. החסרון היחיד איתה זה שהיא חייבת שמש כדי לפרוח. ואולי גם שבגלל הפריחה הכל כך דומיננטית לא בכל גינה ובכל סגנון גינון היא תשתלב באלגנטיות.
Comentários